יוז'ף קיש

יוז'ף קיש
Kiss József
לידה	30 בנובמבר 1843; מזצ'אט, הונגריה
פטירה	31 בדצמבר 1921 (בגיל 78); בודפשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה
שם עט	Rudolf Szentesi, Ádám Géza
מקום לימודים	המכללה הרפורמית של דברצן
שפות היצירה	הונגרית
חתימה

יוז'ף קיש (במקור קליין, בהונגרית: Kiss József, מזצ'אט,^[1] 30 בנובמבר 1843 – בודפשט, 31 בדצמבר 1921) היה משורר, עורך כתבי עת יהודי-הונגרי, חבר אגודת פטפי.

חייו

אביו של יוז'ף קיש, אישטוואן קליין, היה יהודי עני בעל חנות בכפר מזצ'אט. אמו הייתה בתו של מורה לחזנות יהודי ליטאי שנמלט להונגריה מהפוגרומים בליטא. בשנת 1850 המשפחה עברה לשירקובצה (הו'), שם פעל אביו כחוכר זכויות לגביית מיסים וכדומה מטעם ועבור המלך. בנו יוז'ף, עשה שם את צעדיו הראשונים בהכרת הספרות. הוריו ייעדו אותו לרב ושלחו אותו ללמוד במישקולץ, אך הוא ברח לווינה בגיל 13 (1856). לאחר שחזר לביתו למד תחילה בגימנסיה ברימבסקה סובוטה (אנ') ואחר כך במכללה הרפורמית בדברצן. הוא הפסיק את לימודיו בשנת 1862 ובמשך חמש שנים (1862 - 1867) היה מורה נודד בערי המישור ההונגרי הגדול. בשנת 1867, כאשר הוכרזה על אמנציפציה ליהודים, נסע לפשט כדי לפרסם את שיריו. הוא עבד כמגיה בבית הדפוס דויטש, וערך את המגזין "העולם בתמונות" שפורסם בין השנים 1870–1873 בהוצאת בית הדפוס. הוא התחתן ב-28 באפריל 1873 עם קרובת משפחה. בשנת 1874 חלה קשות וכתב את הרומן הראשון שלו "מסתרי בודפשט" במיטת חוליו. הצלחתו הראשונה הייתה עם הבלדה "יהודית שמעון" בשנת 1875. הבלדה שהגיע לידיו של פרנץ טולדי, מבקר ספרות והיסטוריון של הספרות וטולדי הציג אותה בכינוס של אגודת קישפלודי (אגודה ספרותית). (בשנת 1915 הופק סרט קולנוע על בסיס הבלדה.^[2]) השיר ושמו של המשורר נודעו במהרה ברחבי המדינה ויצירותיו בהמשך זכו להתעניינות רבה מאותו הזמן.

משנת 1876 במשך שש שנים היה קיש הנוטריון של הקהילה היהודית של טימישוארה. משנת 1882 התגורר בבודפשט ועבד כפקיד בחברת הביטוח ההונגרית-צרפתית. בינתיים, תהילת שירתו גדלה, במיוחד כמשורר בלדות (העלמה אגוטה וכו'), אף על פי שהכרך הראשון של שיריו הוליד מחלוקת עזה בין ינו ראקושי לבין העיתון "סקירת בודפשט", שביקר ביקורת חריפה את היצירה הפואטית של קיש. שיריו תורגמו לגרמנית ולוינסקי קרא אותם בפומבי בבודפשט ובמקומות אחרים. לאחר המעבר של קיש לבירה, הקהילה היהודית של פשט הזמינה אצלו מזמורי בית כנסת בשפה ההונגרית וקיש עיבד את רעיונות ספר תהילים העתיק למסגרת מודרנית בתוספת הרבה תפיסות אישיות. לאחר הערות דוגמטיות על השירים (לדעתו של קיש) מצד פרנסי הקהילה הוא לא ביצע את השינויים שרצו, אלא וויתר על שכר הטרחה, השלים את יצירתו כספר שירים ופרסם אותה בעצמו בשם "חגים". כאשר חברת הביטוח ההונגרית-צרפתית פשטה את הרגל בשנת 1889, קיש נותר שוב ללא עבודה. משנת 1890 היה העורך המייסד של המגזין הספרותי ה"שבוע", שהיה מבשר המגזין הספרותי החשוב "מערב" במאה ה-20.^[3] זו הייתה תחילת ההיסטוריה של הספרות ההונגרית המודרנית.

הוא נבחר כחבר באגודת פטפי בשנת 1877, ובאגודת קישפלודי בשנת 1914. בתחילת הקריירה שלו כתב בלדות. אלה היו מרשימות בשל הנושאים שלהם. הן תיארו את חיי יהדות הכפר בהונגריה. בהמשך הוא עזב את הז'אנר, ובעיותיו של האדם המודרני הפכו לנושא חדש של שיריו. שירו המפורסם ביותר נכתב בהשפעת המהפכה הרוסית ב-1905. קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.